סמינר: הישראלים - ד"ר אביבה קפלן

ד''ר אביבה קפלן  aviva-ka@zahav.net.il
 
מטרת הסמינר ותכניו:   
 
החברה הישראלי רבת פנים, מגוונת ועל כן מרתקת מבחינה חברתית.
הסמינר יעמוד על היבטים שונים של "ישראליות" תוך התייחסות לפסיפס התרבותי הרחב המרכיב אותה. 
הקורס מציע מגוון רחב של נושאים, תוך התאמה לטעמו האישי של הסטודנט ולתחומי העניין שלו.
להלן מבחר מבין הנושאים המוצעים - תהליכים טקסיים של קבוצות אתניות, זהויות ייחודיות של קבוצות מהגרים (עולי העדה האתיופית, עולי ברית  המועצות לשעבר), עולמם של עובדים זרים בישראל, תרבויות בקרב קהילות ייחודיות,  משמעות החיים של פורשי צה"ל, מערכות תרבותיות של ארגונים בחברה פוסט-מודרנית ועוד.

כל סטודנט חופשי לבחור בתחום המעניין אותו, גם כזה אינו מופיע ברשימה דלעיל.  במהלך הסמסטר,  על הסטודנט להגיש  פרזנטציה אודות עבודת המחקר בה בחר לעסוק, תוך העלאת מחשבותיו הראשוניות במסגרת הכיתה.  העבודה תתבצע בהדרכה אישית ופרטנית, ותלווה את הסטודנט בכל אחד משלבי התקדמותו בכתיבה. הסמינריון הינו מחקרי- איכותני, תידרש עבודת שדה, בהתאם לנהוג באיסוף נתונים אנתרופולוגיים.
 
דרישות הסמינר:
 
  • קריאת חומר ביבליוגראפי בהתאם לנושא הנבחר
  • נוכחות במפגשים הכלליים
  • ההשתתפות בפרזנטציות של הסטודנטים בסמינר - חובה
  • הגשת עבודה סמינריונית

רשימות קריאה מוצעות – למגוון נושאים:
 
א.   הגות חברתית
  1. באומן, ז' (2007). מודרניות נזילה.  ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית
  2. באומן, ז' (2002).  גלובליזציה – ההיבט האנושי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד
  3. גופמן, א' (2006).  על מאפייני המוסדות הטוטליים. תל-אביב: רסלינג אורי  רם 
    הקדמה: המיקרו סוציולוגיה של אירווינג גופמן: קריאה מחודשת
  4. כ"ץ י' (2012). ארגונים בעולם פוסט מודרני. תל-אביב: רסלינג
 
ב.  שיטות מחקר כמותניות
 
  1. תובל-משיח, ר' ו-ג' ספקטור-מרזל (2010). עורכות: מחקר נרטיבי: תיאוריה, יצירה
        ופרשנות.  ירושלים: מכון מופ"ת והוצאת מאגנס.

  2. שקדי, א' (2011).  המשמעות מאחורי המילים – מתודולוגיות במחקר איכותני – הלכה
       למעשה. אוניברסיטת תל-אביב: הוצאת רמות  עמ' 18-83
  3. שלסקי ש' ו-ב' אלפרט (2007).  דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות   
       להבנייתה כטקסט.  מכון מופ"ת תל אביב.


ג.  היבטים טקסיים כביטויים של תרבות
 
1.       ואן-ג'נפ, א' (1986 [1960]), "טקסי התבגרות", בתוך: תמר רפפורט (עורכת) בין שני
     עולמות, המעמד החברתי של הנעורים, י-ם:  האוניברסיטה העברית,  107 – 111.

2.       טרנר, ו' (2004), התהליך הטקסי מבנה ואנטי מבנה . ת"א:  רסלינג. 87 – 115

3.       אוחנה, ד'  וויסטריך, ר (1996). מיתוס וזיכרון. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 11 - 37.

4.       עזריהו, מ (1995). פולחני מדינה. קריית שדה בוקר: אוניברסיטת בן גוריון,  4 – 8.
 
5.       שרעבי, ר (2009). חג המימונה-מהפריפריה אל המרכז. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד
    ויד בן צבי, 180-190.
 
6.       שרעבי, ר (2006-2007)."תמורות בטקס מעבר מגדרי: טקס החנא של הכלה בתימן ובישראל. מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי.  כ"ה-כ"ו. 267-302.
 
7.       שרעבי, ר' וסיקורל ע' (2007). "בתי נידה (מרגם גוג'ו) בקרב עולות מאתיופיה בישראל:
             מחאה מגדרית דתית ואתנית". סוציולוגיה ישראלית ח' (2) 323-347.

ד.  תת תרבות של עולי חבר המדינות:
 
  1. גבעון, ל (2005). "חומוס-קוסקוס-סושי: אוכל ואתניות בחברה הישראלית" בתוך:
    קליינר, א'  (עורך). בטן מלאה. ירושלים: כתר, 32-78.
 
  1. לרנר, י' (2001).  ריבוי והיברידיות בתפיסת הישראלים הרוסים. תיאוריה וביקורת 19:
     41-44.
 
  1. זסלבסקי, נ.  (2003). "כבר מזמן לא רוסים". פנים, 26 : 30-36.
 
  1. רוברמן, ס' (2005). "פנייה לעבר כאסטרטגיה להבניית הזהות". זיכרון הגירה: חיילי 
     הצבא האדום בישראל. ירושלים: מאגנס. 17-5.
 
  1. שהם א' ו- ש' אזולאי צייכנר (2008). זהות מקועקעת. באר שבע: הוצאת הספרים של  
    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.   61-110.
 
  1. הורוביץ, תמר (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל:
    מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית" בתוך: ליסק משה ואלעזר לשם (עורכים),
    מרוסיה לישראל זהות ותרבות במעבר. תל-אביב: הקבוץ המאוחד.  100-123.
 
  1. לשם, א. משה ליסק (2001). "התגבשותה החברתית והתרבותית של הקהילה הרוסית
    בישראל". בתוך: ליסק משה ואלעזר לשם (עורכים), מרוסיה לישראל זהות ותרבות
              במעבר. תל-אביב:  הוצאת הקבוץ המאוחד עמ'  27-75.

8.   שורצולד, יוסף ומיכל טור-כספא (1997). "הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות על 
      עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה".  מגמות לח(4): 504  – 527.

9.   רפופורט, ת. ו-ע' לומסקי-פדר (2010).  "גלגולי 'הגוף המהגר' מרוסיה לישראל: 'גוף בהיכון', 'גוף מזדקף', 'גוף מתיישב'". בתוך בתוך: לומסקי- פדר, ע' ורפופורט ת' (עורכות). נראות  בהגירה: גוף, מבט, ייצוג ירושלים: ון ליר וקיבוץ מאוחד,  69-96.

 
ה.  תת תרבות של עולי אתיופיה :

1.   קפלן, א' ו-ר' שרעבי (2013). "זקנים אתיופים במעבר בין תרבותי בישראל" גרונטולוגיה וגריאטריה (יראה אור באוגוסט)

2.  קפלן, א'  ו-ר' שרעבי (2013). "
קרעי זהות בקרב כוהני דת של עולי אתיופיה בישראל" סוציולוגיה ישראלית טו(1)  יראה אור באוגוסט

3.  
ענתבי-ימיני, ל' (2010). בשולי הנראות: עולים אתיופים בישראל. בתוך: לומסקי-פדר, ע' ורפופורט ת' (עורכות). נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג ירושלים: ון ליר וקיבוץ מאוחד,  68-43.

4. Kaplan, A & R  Sharaby (2012). "Invisibility and social exclusion:
    The elderly priests of the Ethiopian immigrants in Israel" In: D. Soen,
    M. Shechory, S. Ben David (Eds). Minority Groups: Coercion,
    Discrimination, Exclusion, Deviance and the Quest of Equality.
    Nova Science Publishers Inc. Hauppauge, N.Y.,  pp.211-226.


      
5 .  בן עזר, ג' (2008).  המסע.  תל-אביב: מודן הוצאה לאור

     
6 .    שרעבי, ר'  וע' סיקורל (2007). "בתי נידה (מרגם גוג'ו) בקרב עולות מאתיופיה בישראל: מחאה  מגדרית דתית ואתנית". סוציולוגיה ישראלית ח' (2) עמ' 323-347.

       7.    בן עזר, ג (2003). "המיתוס הפרטי של יהודי אתיופיה". פנים, 26: עמ' 23- 29.
 
       8.    הרצוג, א'  (1998). "הקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה בישראל: סגרגציה ולא אינטגרציה" בתוך:  אבואב אורית, אסתר הרצוג, הרוי גולדברג ועמנואל מרקס, עורכים, ישראל: אנתרופולוגיה מקומית עמ' 133-156.

       9 .   שבתאי, מ' (2001). "לחיות עם זהות מאוימת: חווית החיים עם שוני בצבע עור בקרב צעירים ומתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל". מגמות מא (1-2): 97-112.

       10.   שבתאי, מ'  (1999). "הכי אחי" מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה. תל אביב: צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ.

       11.  שבתאי, מ' (2001). בין רגאיי לראפ -  אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה בישראל. תל אביב: צ'ריקובר מוציאים לאור.

       12.  שבתאי, מ'  (2001). "הצבע שלנו כהה וחזק והוא לא ישתנה" בתוך:
איזיקוביץ  ר'  ו-י' קשתי (עורכים): נוער וצעירים עולים כחוצי גבולות בין תרבותיים.  תל אביב:  רמות, 1-20.
 
ו.  תת תרבות של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט
1. Strulik, H (2008)."Social composition, social conflict and economicdevelopment The Economic Journal, 118(530), 1145-1170.                                                                                          
                                
  

      2.  רייכמן, ר' (2009). "הגירה לישראל: מיפוי מגמות ומחקרים אמפיריים". סוציולוגיה ישראלית 10(2): 339-379.

     3.   צבר, ג'  (2012). בראשית הייתה אפריקה. ישראל: משרד הביטחון.

     4.
   צבר, ג' (2008). הבאנו עובדים, קבלנו בני אדם. 'לא באנו להישאר': מהגרי עבודה,  מאפריקה לישראל ובחזרה. תל-אביב: רמות. 67-33

     5.
   קאמפ, א'  ור' רייכמן  (2008). עובדים וזרים.  תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

     6.   קאמפ, א. ור'  רייכמן (2000). "זרים במדינה יהודית – הפוליטיקה החדשה של הגירת עבודה בישראל". סוציולוגיה ישראלית  ג(1)  79- 107.

     7.   וורגפט, נ' (2006). "תפתחו משטרה!" מהגרי עבודה בישראל. ת"א: עם עובד

     8.   יעקובי, ח. (2010). "מדיניות של השגרה / גיאופוליטיקה של הגזעה מבקשי מקלט אפריקאים בישראל". בתוך: א. צפדיה וח' כץ (עורכים) מדינה מפקידה מדינה השגיחה. תל-אביב: רסלינג, 121- 139.
     
     9.   רוזנהק, ז. ואריק כהן (2000). "דפוסי הכללה של עובדים זרים ומשטר ההגירה בישראל: ניתוח השוואתי. סוציולוגיה ישראלית ג (1) 53-75.

     10.  סמניונוב, מ. ולרנטל, ת. (2004 ). הגירת עובדים לישראל: מקורות ותוצאות. עיונים בתקומת ישראל 11. הוצאת אוניברסיטת בן- גוריון
    
     11.  ויזל, א' וט' פנסטר (2007). "גלובליזציה, שייכות וקהילת מהגרי העבודה האפריקאים  בתל אביב-יפו". סוציולוגיה ישראלית 8 (2): 301-321

     12.  גיל, ע'  ו-י' דהאן (2006). "בין ניאו ליברליזם לאתנו-לאומיות: תיאוריה, מדיניות ומשפט ביחס לגירוש מהגרי עבודה בישראל". משפט וממשל 10(1): 347-385.

ז.  היבטים חברתיים של פרישה מהצבא
 
1.      ניסן רובין ודרורה פאר ( 1999). קשיי פרישה מצה"ל – טקסים רשמיים וטקסים פרטיים, מגמות, מ (1), 103-130 (עמ' 103-127)
2.      אורית נוטמן שורץ (2006). גלגולו של מיתוס – "סיפורי חיים" ו"תסריטי חיים" של גברים ישראלים ערב הפרישה מהעבודה, מגמות, כרך מד מספר 3, (עמ' 555-531)
3.      יעקובסון, ד' (1991). מסיבות פרידה לפורשים מן העבודה : מיפוי ראשוני של מרכיבים פונקציונאליים גלויים וסמויים. גרונטולוגיה, 51-52, 32-40.
4.      קוליק , ל' (2001).  "זוגיות בתהליך הפרישה לגמלאות: גברים מול נשים"
חברה ורווחה כ"א (4)
.
5.      בראלי, ח' (1987).  "הגורמים המשפיעים על תפיסת הפרישה כמצב של לחץ  וחרדה". גרונטולוגיה, כרך 39-38, עמ' 58-72 .
6.      קינג י' (1994).  פרישה מוקדמת מעבודה. ירושלים : ג'וינט – מכון ברוקדייל, תשנ"ד,
7.      פוקס א'  (2006). הפרישה כפרשת דרכים. ירושלים : כרמל, תשס"ו,
8.      יעקובסון ד' (1981). הפרישה מן העבודה : עיתויה וההכנה לקראתה חמ"ד : המכון לפריון העבודה והיצור, המכון לקידום יחסי עבודה.
9.      שיבייץ, ד' (2009). להתבגר בתבונה: הכנה אופטימאלית לקראת המחצית השנייה של חיינו, אוריון, חולון.
פאר, ד'. תשנ"ד. עיצוב זהות והגדרה עצמית בתהליכי פרישה מצבא הקבע באמצעות טקסים רשמיים ולא רשמיים. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן,
רמת- גן.
��� ����   ������