דברים לזכרו של פרופ' צבי ארד ז"ל ביום ה"שבעה" לפטירתו:

 

 ללא כותרת [1]

 
search

חיפוש חדשות

תחום חדשות:

מתאריך:

בחר תאריך מתוך לוח השנה.

עד תאריך:

בחר תאריך מתוך לוח השנה.

דברים לזכרו של פרופ' צבי ארד ז"ל ביום ה"שבעה" לפטירתו:

תחום חדשות:

הודעות לעיתונות

 

 

שם מחבר:ד"ר דוד אלטמן*

 13/02/2018 //   


יומיים לאחר פטירתו של ידידי ושותפי, פרופ' צבי ארד ז"ל, שבתי לארץ.  קיבלה את פני שמש זורחת, ורחובות הומי-אדם, ולכאורה נראה כי החיים לא השתנו, ובכל זאת – עבורי, עולמי השתנה לחלוטין.  העולם העכשווי הוא עולם חסר.

40 שנה של היכרות, 20 שנה של ידידות אמת ושל שותפות עם איש מיוחד במינו, שונה בהתנהגותו, בחשיבתו, בעשייתו, בדיבורו – מכל מי שהכרת.  אדם עם חשיבה אחרת, יוצרת ובונה, איש יחיד ומיוחד.
על אובדנו האישי אני מתאבל עם עצמי.  אבל על הסתלקותו מעולמנו – אני חש שהחברה הישראלית טרם הכירה וטרם הפנימה את גודל האסון, ואת גודל האובדן בהילקחו מאיתנו.
צבי היה נכס לאומי.  הוא לא היה מנהיג כריזמטי, וגם לא היה נואם חוצב-להבות.  אבל הוא היה מנהיג חכם, הגיוני, בעל יכולת חשיבה מיוחדת במינה, וכוחו היה בתבונתו , בראיה ייחודית ומדויקת , בהסתכלות בפרטים וביכולת לקשר ביניהם.  נאומיו שלא היו חוצבי-להבות היו שזורים בידע ופרטים מרתקים ומעניינים שאיש טרם שמע עליהם, וכוחו היה באיכפתיות שלו ובהתייחסותו בכל נושא בו נתקל ובו עסק – התייחסות שווה באותה רצינות ובאותה אחריות , ובתחושה שכל דבר שמתרחש סביבו הוא אחראי לו, וחובתו למצוא פתרון.
בעבודתו חסרת-הלאות אפשר היה לחוש כי אין נושא חשוב יותר או פחות שזוכה למלוא תשומת הלב באהבתו לחברה, לזולת, למדינה , למוסדות ההשכלה הגבוהה - הוא השקיע את מלוא ליבו , אך דבר לא עמד בתחרות עם האהבה הבלתי נגמרת שלו למשפחתו, לרעייתו, לילדיו, נכדיו ונינתו.
גם חבריו זכו תמיד לחיבוק ולעצה טובה בכל תחום בעשייתם.  צבי היה הלוחם האולטימטיבי במדינת ישראל לקידום ההשכלה הגבוהה.  איש לא קידם כמוהו את הדאגה לסגל גם במוסדות בהם עבד ולימד, וגם בהיותו יו"ר ועד איגוד הסגל של אוניברסיטת בר אילן או יו"ר ור"ה, בתוקף תפקידו כנשיא וכרקטור של אוניברסיטת בר אילן. 
איש לא קידם כמוהו את ההשכלה הגבוהה בפרירפיה.  הוא טיפח את שלוחות האוניברסיטה בעיירות הפיתוח, באשקלון, בצפת, בצמח, ובאריאל, הוא הכפיל וכמעט שילש את מספר הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, והוא ראה כשליחות לאומית להיות המייסד והמקים של המכללה האקדמית בנתניה, וזאת מתוך אמונה כי עיר קולטת-עליה חייבת להקים מוסד להשכלה גבוהה על מנת לאפשר לתושביה למצוא את דרכם בהשתלבותם בחברת ההווה והעתיד של מדינת ישראל.                    
ואכן, יש מאין, הקים פרופ' צבי ארד מוסד לתפארת, עם רגישות חברתית ומצוינות אקדמית ושורה של מבנים בקמפוס מרהיב, אשר הפכו לשם-דבר לא רק באזור השרון, אלא במדינה כולה.  צבי חיבק את בני הקהילה האתיופית שעלתה לארץ, ואיפשר להם ללמוד במלגות גבוהות ומבלי שיוטל עליהם עול של תשלום שכ"ל, מתוך ראיה של שליחות לאומית.  הוא פרש כפיים וחיבק את בני הקהילה, ואמר בהזדמנויות שונות כי מחויבותו כלפיהם נובעת מהאמונה כי הם אלה שהגשימו ברגליהם ובגופם את הפסוק "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" ועל מילות אלה החזירה לו העדה באהבה ובתודה אין קץ.
עם ישראל חייב לצבי ארד על תרומתו לקידום המתימטיקה , על תרומתו הייחודית לקידומם של נוער שוחר מדע במתימטיקה, הכנתם של אלפי צעירים ברחבי הארץ להתמודדות עם אתגרי ההווה והמחר, ולאפשר להם שילוב בעמדות החיוניות לבטחונה וביצורה של מדינת ישראל ולקידמה טכנולוגית, בעוצמתה המדינית והמחקרית, ופעילותו זו מציבה אותה בכתל-המזרח של החברה הישראלית כמי שהיקנה עתיד בטוח יותר וטוב יותר למדינת ישראל.
בוגרי המגמות שהקים שזורים כפנינים בין מקבלי הפרסים הבינלאומיים בעולם על מצוינות בתחומים הטכנולוגיים, המתימטיים והמיחשוב שישראל כה מתגאה בהם.
פרופ' ארד חינך את כולנו להבנת המושגים קבלת אחריות, חריצות ומסירות אין קץ, וכל זאת בצניעות, בתבונה ובכשרון. 
הליכתו מאיתנו היא אבידה אדירה לחוסן , לעתיד,  ולקידומה ופיתוחה של החברה בישראל.
למשפחתו ולידידיו מהווה הליכתו אובדן שאין לו תמורה.  ולי, הוא חסר כחבר, כידיד וכשותף עד אין קץ.
 
יהי זכרו ברוך!
 
 

ד"ר דוד אלטמן כיהן במשך שנים רבות כסגן נשיא בכיר, במכללה האקדמית נתניה 
ומכהן כסגן יו"ר מרכז ש' דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה.
שלח לחבר   להדפסה