מאגרי מידע לתלמוד הירושלמי

 
 
בדיוניהם בסוגיות הבבלי, הראשונים מביאים קטעי ירושלמי לא מעטים, בצורה מילולית או פרפרסטית, ובמקרים רבים גם מפרשים אותם. על פניו, ציטוטים אלו הינם עדות של אותו הראשון אודות נוסח הירושלמי המונח לפניו. עצם הרעיון להיעזר במובאות הראשונים אינו חדש, וכבר הראשונים עצמם נקטו בשיטה זו ונעזרו בנוסחאות הירושלמי של קודמיהם. ברם הם עשו זאת באופן אקראי ומזדמן.
 
הראשון שיזם מפעל מתוכנן ומסודר לאיסוף ציטוטים אלו הוא בער רטנר בחיבורו "אהבת ציון וירושלים", הכולל אחד עשר כרכים המכסים את סדר זרעים ומועד (למעט עירובין). ליברמן וזוסמן הצביעו על בעיות מתודולוגיות בשימוש בציטוטי הראשונים של הירושלמי: (א) יש ראשונים הרגילים לכנות בשם "ירושלמי" את כלל הספרות הארצישראלית. (ב) הראשונים מצטטים עיבודים ופאראפרזות של ירושלמי. (ג) במקרים רבים הראשונים אינם מצטטים ישירות מהירושלמי אלא מכלי שני. (ד) נוסח דברי הראשונים עצמם לעתים משובש או מוגה. (ה) לעתים, ספק אם ניתן לסמוך על הירושלמי בראשונים שכן הם עצמם מתלוננים על הנוסח המשובש שבידם. עם כל זאת, שימוש זהיר ומדוקדק בציטוטי ירושלמי בראשונים, תוך כדי מודעות לבעיות אלו והכרת דרכו של כל ראשון בשימוש ובציטוט הירושלמי, יכול לשמש ככלי עזר רב עצמה לבירור נוסח הירושלמי.
 
במאגר העומד בזאת לרשות הציבור, אוסף שיטתי ומסודר של אזכורי הירושלמי שבספרות המפרשים שלפני הדפוס.
מאגר זה גם כן מכיל הפניות לספרות מחקר על הירושלמי. והפניות לקטעי גניזה שפורסמו במשך השנים.
לתיאור מפורט של המאגר ראה: פינצ'וק, משה, "מאגרי מידע לתלמוד הירושלמי", עלי ספר כב (תשע"ב), עמ' 165‑171.
��� ����   ������