זמן להביט קדימה: ישראל חייבת מחשבה כלכלית מאחורי הגל השני
ד"ר אבנר ברנע, פרופ' אבי משולח
אפשרי שהחלטת הממשלה על הדממה כמעט מוחלטת של המשק בפרוץ משבר הקורונה הייתה קיצונית מדי. תהליך ההדממה העסקית אצלנו היה מהקיצוניים בעולם גם בהשלכותיו המקרו-כלכליות. התגובה המהירה וההדממה הכמעט מלאה היו מהגורמים העיקריים להצלחת בבלימת המגיפה בגל הראשון. עם זאת, בעוד בלימת המחלה מבחינה רפואית הצליחה, שיקום המשק נראה איטי מהצפוי. האם ההדממה העמוקה של המשק היא שהשפיעה על האטת השיקום הכלכלי?
מדינות אחרות הקטינו את הפעילות הכלכלית באופן מדורג יותר ולא סגרו חברות ונמנעו מפיטורי עובדים. פולין, צ'כיה וגם גרמניה החליטו עם פרוץ המשבר שלא לסגור עסקים באופן גורף. בפולין, עובדים רבים נשארו במעגל העבודה וקיבלו ממעסיקיהם שכר של 60% והממשלה פיצתה את המעסיקים. עסקים רבים המשיכו לפעול בפרופיל נמוך, ועובדים הועסקו בשימור לקוחות, בזיהוי הזדמנויות עסקיות, במחקר ופיתוח, בתחזוקה ובפעילויות שנדחו בימים כתיקונם.
