חותמת מקום ראשון בסקר שביעות רצון הסטודנטים
netanya_mobile_navlogo

קנקנים

סוגיות מקראיות במבט רב תחומי

פתח דבר

משה פינצ'וק

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

"קנקנים" הוא פריו של מסע בן כעשרים שנה. במשך תקופה זו נאמרו שיעורים אלו בפני קהלים שונים ומגוונים: מבוגר וצעיר, דתי וחילוני, בישראל ובתפוצות.
הספר מנסה להציג פרספקטיבה חדשה בניתוח אירועים ודמויות במקרא. אותן דמויות נבחנות גם מהיבט היותן בני אנוש, ומונחות על ידי מניעים אנושיים ועל פי הנתונים שבידיהן. ההנחה היא כי בעת התרחשות האירועים לא ידעו הנפשות הפועלות מה תהיינה משמעויות מעשיהן לעתיד הרחוק ואת פעולותיהן יש להבין על פי מקומן וזמנן, ללא יתרון הרטרוספקטיבה (עבורם הנבואה) שיש לנו. לדוגמה, ברית בין הבתרים בפרשת לך לך היא למעשה כתב חידה סתום. "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" – לא נאמר באיזו ארץ יהיו בני ישראל גרים; כיצד יתחיל השיעבוד או כיצד הוא יסתיים. על פי תובנה זו ניתן להאיר באור חדש רבים ממעשי האבות, בעיקר את אלו של יעקב, כניסיונותיהם לפענח "כתב חידה" זה וליישמו.
במדע ההיסטוריה מלמדים כי השאלה "מה היה קורה אילו?" היא בבחינת פלפול סרק. ברם, במאמצינו להבין את מניעי דמויות המקרא ומעשיהן מצאנו ערך רב בשאלה זו המהווה נקודת מוצא פורה להבנת מניעי הדמויות וכוונותיהן. כך, למשל, בסיפור יוסף ואחיו אנו קוראים: "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו" (בראשית מה, א); הרשב"ם מדגיש: "ולא יכול יוסף להתאפק – עוד, כי עד עתה היה עושה כל מעשיו על ידי שהיה מתאפק בלבו, כמו שכתוב למעלה ויתאפק ויאמר שימו לחם". מכך אנו מבינים כי יוסף רצה גם הפעם להמשיך ולהתאפק, אלא שלא היה יכול. השאלה "מה היה קורה אילו היה יוסף יכול להתאפק גם הפעם?" פותחת פתח לפרשנות נוספת להבנת התנהלותו מול אחיו.

ביקורות

שתף באמצעות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב print
הדפסה
מיון חדשות ועדכונים
קטגוריות
אירועים קרובים
מה עוד חדש?
קישורים שימושיים