המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעולם כבר לא מבוססת על תחזיות טובות של הבנקים; הם פשוט נגררים אחרי האירועים בשווקים ואחרי השינויים ברמת האינפלציה - בנק ישראל לא שונה
ד"ר אביחי שניר
הסתכלתי לא מזמן בספר מבוא למקרו כלכלה שכתבו סטנלי פישר ורודיגר דורנבוש. שניהם מקרו-כלכלנים מעולים, שלא הסתפקו בכתיבת מאמרים אקדמאיים, אלא צברו הרבה מאוד שעות של ניסיון מעשי. שניהם כיהנו בקרן המטבע העולמי, וסטנלי פישר כיהן גם כנגיד בנק ישראל וכסגן הנגיד האמריקאי. בקיצור, כשיש לי שאלות בכל מה שנוגע למקרו כלכלה, תמיד טוב לחזור למקורות, ואין מקור יותר טוב מהספר שלהם.
בין היתר, יש להם פרק מעניין שבו הם מדברים על החולשות והיתרונות של מדיניות מוניטרית ופיסקלית בתגובה למשברים. החסרון של מדיניות פיסקלית, כזאת שמבוצעת על ידי הממשלה, הוא שלוקח די הרבה זמן להפעיל אותה. כפי שאנחנו רואים עכשיו, לפני שהממשלה יכולה לעשות משהו, צריך לחכות עד שראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפסיקו לריב כמו ילדים בגן, וזה מסתבר, יכול לקחת הרבה זמן. היתרון הוא שמהרגע שהממשלה מחליטה לעשות משהו, ההשפעה של הפעולות שלה היא מיידית. אם מחלקים כסף לאנשים, או אם הממשלה שוכרת עוד עובדים, ההשפעה של זה על התעסוקה והתוצר היא מיידית.
