מערכת הבריאות בישראל נדרשת בתקופות מתוחות להסתגל במהירות למציאות משתנה, אך ממשיכה לספק שירותים רפואיים איכותיים לציבור. ד"ר עדי ניב-יגודה, סגן דיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, התייחס לכך במשדר מיוחד ששודר בכאן 11.
לדבריו, רבים בישראל חשים גאווה במערכת הבריאות, שמצליחה להעניק מענים רפואיים ברמה גבוהה גם בתקופות מורכבות. ההיערכות אינה מתרחשת רק בבתי החולים, אלא גם בקהילה: קופות החולים התאימו את פעילותן והרחיבו את השירותים הרפואיים הניתנים מרחוק. "כל מה שניתן לתת מרחוק – ניתן כיום מרחוק", הוא ציין.
לדברי ד"ר ניב-יגודה, אחד הגורמים המרכזיים ליכולת ההסתגלות המהירה הוא הניסיון המצטבר של המערכת בהתמודדות עם עומסים ומשברים. במידה מסוימת, מערכת הבריאות פועלת לאורך שנים בתנאים מאתגרים, ולכן פיתחה מיומנות לעבור במהירות ממצב שגרה למצב חירום.
גם בתי החולים נערכו למציאות הביטחונית. טיפולים אלקטיביים שניתן לדחות נדחו, כדי לפנות משאבים למקרים דחופים. במקביל התפתחו שיתופי פעולה בין מוסדות רפואיים שונים. במקרים שבהם חדרי הניתוח בבתי חולים מסוימים אינם ממוגנים, מבוצעים ניתוחים מורכבים במרכזים רפואיים אחרים או בבתי חולים פרטיים שבהם קיימים חדרי ניתוח ממוגנים.
שיתופי פעולה אלו מאפשרים להמשיך לבצע גם ניתוחים ארוכים ומורכבים, מבלי לקחת סיכון שבמהלכם תישמע אזעקה והמטופלים או הצוותים הרפואיים ייחשפו לסכנה.
עם זאת, לצד ההערכה הרבה לצוותים הרפואיים ולתפקודה של המערכת, עולה גם שאלה מרכזית: עד כמה ניתן להמשיך למתוח את מערכת הבריאות כאשר מצב החירום הופך לשגרה? לדברי ד"ר ניב-יגודה, מדובר באתגר משמעותי שעשוי להשפיע בעתיד על השירותים הרפואיים הניתנים לציבור.
