היתרונות של תואר שני במנהל מערכות בריאות אפשרויות תעסוקה
מערכת הבריאות בישראל, הינה בעקרה מערכת ציבורית. בראש המערכת עומד משרד הבריאות. בתפקידו העיקרי משרד הבריאות הוא ארגון ממלכתי עם אחראיות להבטחת הבריאות לתושבי המדינה. המשרד מופקד על תכנון מערכת הבריאות וקביעת מדיניות מקצועית, על רישוי ותנאי השירותים במערכת הבריאות ועל הפיקוח של כל מוסדות הרפואה בישראל. בכובע אחר משרד הבריאות מספק שירותים בתחום האשפוז באמצעות בתי החולים שבבעלותו (כשליש מסך מיטות האשפוז הכללי של ישראל) ושירותי רפואה מונעת באמצעות לשכות הבריאות.
הספקת רוב שירותי רפואה קורטיבית (ריפוי מחלות) בקהילה מתבצעת על ידי ארבע קופות החולים. שני שליש משירותי אשפוז כללי של המדינה מספקים בתי החולים בבעלות קופות החולים (של שירותי בריאות כללית ומכבי), בתי החולים עירוניים ובתי חולים ציבוריים, כמו הדסה, שערי צדק ואחרים.
ארגון מערכת הבריאות בארץ מתאפיין במורכבות רבה. מחד גיסא מדובר על מוסדות רפואה ברמה מקצועיות וטכנולוגית בין המפותחים והמתקדמים בעולם המערבי, בעלי הישגים מרשימים ביותר. ומאידך גיסא קיימים פערים כואבים בין הצרכים לשירות רפואי של תושבי המדינה ובין יכולת של מערכת הבריאות לספק אותם צרכים בזמינות סבירה. בעידן של קורונה המערכת הוכיחה את איתנותה המקצועית והטכנולוגית על ידי רמת תמותה נמוכה ביותר של אלה שחלו במחלה. מנגד, כישלון חרוץ של יכולת לבצע בזמן, בדיקות לגילוי הנשאים ותחקירים אפידמיולוגיים קשור לתת תקצוב בתחום של בריאות הציבור.
מערכות הבריאות בישראל מעסיקה עשרות אלפים של בעלי מקצועות שונים: רופאים ואחיות, אנשי מקצעות פרא- רפואיים, טכנאי מכשור ורוקחים, עובדים סוציאליים ואנשי תחזוקה ומנהל,- כולם תורמים מזמנם, מניסיונם,ממרצם וממיומנותם לתפקודם של מוסדות הרפואה. לרוב העובדים במערכת הבריאות, בכל מגוון המקצעות בחרו את מקום עבודתם לא כעוד מקור לפרנסה, אלא מתוך נטיות הלב והרגשת שליחות – לשרת ולעזור לחולים.
במוקדם או במאוחר מגיע רגע בה עובדים במערכת הבריאות שואלים את עצמם – מה עוד ניתן לעשות לטובת המערכת ולקידום האישי מעבר לעבודה יום יומיים. זה בדיוק הרגע לחשוב על מעורבות פעילה יותר בארגון. אין דרך טובה יותר להגשים את הרצון הלגיטימי של הפרט להתקדם מלימודים לתואר שני בניהול מערכות בריאות.
האתגרים העומדים לפתחם של אנשי מנהל מערכות בריאות העתידיים הם רבים: הזדקנות האוכלוסייה ושינויי התחלואה בהתאם, מחסור הולך וגובר בכוח אדם רפואי וסעודי, אי שוויון במדדים של המצב הבריאותי ובנגישות לטיפול הרפואי של אוכלוסיות שונות.
בנוסף לכך, הולכים ומחריפים חיכוכים בין קופות החולים ובין בתי החולים, שנובעים ממחסור מתמשך במימון של מוסדות הרפואה הציבורית. מדובר לא רק בתת-תקצוב שוטף של מערכת בריאות, אלא גם ההעדר חשיבה לתווך רחוק: הזנחת תשתיות וחוסר תכנון לשנים הבאות: כמו להקמת בתי חולים חדשים והרחבה של מוסדות הרפואה הקיימים. המצב של מערכת בריאות הציבורית מחמיר גם עקב הקמתם, התרחבותם ושגשוגם של בתי החולים פרטיים, אשר מוציאים מבתי חולים ציבוריים מטופלים קלים יחסים ומשאירים להם להתמודד עם תחלואה קשה במיוחד. כל זה מערער את היסודות של רפואה השוויונית.
מנהלי מערכות הבריאות עתידיים צפויים לפעול לטובת המטופל במסגרת אילוצים תקציביים תוך תעדוף של צרכים הולכים וגדלים ולהיות מודעים לשיקולים אתיים וחברתיים.
הקורס הדו-שנתי לתואר שני בניהול מערכות בריאות מקנה לסטודנטים את הידע במנהל העסקים עם דגש לייחודיות של תחום מערכות בריאות: כלכלת בריאות, ארגון של שירותי רפואה בארץ ובעולם ויסודות בריאות הציבור. בוגרי תואר שני במנהל מערכות בריאות יהיו מוכשרים להתמודדות עם כל התהליכים המורכבים והמאתגרים העומדים בפני מערכות הבריאות.
לימודים לתואר שני במנהל מערכות בריאות מאפשרים לסטודנטים לא רק העמקת ידע והרחבת אופקים אלא הם פותחים לבעל/ בעלת תואר דלת כניסה לתפקידים ניהוליים מגוונים במוסדות הרבים של מערכת בריאות בישראל.
לאור המחסור באנשי מנהל מוכשרים, השמיים הם הגבול בהזדמנות לפיתוח קריירה במקצוע ניהולי לבוגרי תואר שני בניהול מערכות בריאות.
